"צריך לדעת איך לחיות, ולא פחות - איך למות" חוק החולה הנוטה  למות

המוות, גם אם נתכחש לו, בוא יבוא. השאלה המרכזית היא: האם אנו נהיה מוכנים לו? לא אחת עולה השאלה הקשה כיצד אדם רוצה לסיים את חייו ואילו הנחיות הוא רוצה להשאיר למקרה בו חלילה הוא לא יוכל להתוות את דרכו.

רבים נוטים להתבלבל וחושבים שעריכת צוואה  מהווה מענה לסיטואציה בה אדם עומד בפני סיום חייו, אך זו מיושמת הלכה למעשה רק לאחר שהוא עבר לעולם שכולו טוב.
גם עריכת ייפוי כוח מתמשך בה מתמחה הח"מ, אינה עונה באופן מוחלט על התסריט היכול להתהוות אם אותו אדם או אישה לא חתמו על  ייפוי כח לפי  חוק החולה הנוטה למות ו\או מתן הנחיות מקדימות ע"פ חוק זה.

נקדים ונאמר, כי גם בעריכת מסמך ייפוי הכוח המתמשך בו נדרשת הסמכת ממונה לנושאים רפואיים מלבד האישיים והרכושיים, אין במתן הסמכה לממונה לנושאים הרפואיים להחליט בנושאים כמו הארכת חיים, הנשמה מלאכותית החייאה והזנה מלאכותית, ולכן ככל שאותו אדם יהיה מעוניין בעיגון הנחיות מעין אלו, הוא יצטרך בנוסף לבחור בין האפשרויות של מינוי מיופה כוח או מתן  הנחיות  מקדימות.

ככל שלקוחות הפונים אליי ומבקשים לכלול במסגרת ההנחיות הרפואיות של הייפוי כח המתמשך הוראות הרלוונטיות לחוק החולה הנוטה למות, אני מציין בפניהם וגם מעלה זאת על הכתב שאין  בכללותן של הוראות אלו משהו מחייב בפני הרשויות.

יחד עם זאת, אסייג ואומר שמתוך התנסות עם הפרקטיקה המעשית, זה גם נתון לכורח הסיטואציה ולצוות המטפל והמנהל, ולעיתים הזמן משחק מרכיב מרכזי שאינו מותיר מקום להתפלפלות זו או אחרת. עוד בשנת 2005 חוקק חוק החולה הנוטה למות, אשר מעגן את הזכות הנתונה לכל אדם לקבוע איזה טיפול רפואי הוא יהיה מוכן לקבל, ככל שיעלה  הצורך ,במידה והוא סובל מבעיה רפואית ו\או מחלה חשוכת מרפא, ושתוחלת חייו הצפויה אינה עולה על 6 חודשים גם אם יינתן לו טיפול רפואי.

חשוב להדגיש, החוק הנ"ל לא "המציא את הגלגל". קדמה לו  בשנת  1996 חקיקת חוק זכויות החולה  בה נקבעה הזכות של חולה להסכים ולסרב לטיפול רפואי ושאין לתת טיפול רפואי למטופל, אלא אם כן  הביע את הסכמת מדעת בעל- פה, בהתנהגות או בכתב. למרות האמור לעיל, לא נקבעו הוראות מפורשות בחוק זכויות החולה בנוגע לתוקפו  של סירוב לטיפול  ככל שזה קיים, והעלול להוביל למותו של המטופל.

בתפר הזה נכנס חוק החולה הנוטה למות שבמהותו מרחיב את הזכות למאן דהוא לסרב או להסכים לטיפול זה או אחר, בכך שהוא מקנה את אפשרות לאדם להביע את רצונו מראש לגבי טיפול רפואי עתידי בו, אם  חלילה יקבע שהוא עוטה תחת ההגדרה  כחולה הנוטה למות. וכך הצוות המטפל יהיה  "נעזר" בהוראות אותן התווה המטופל מראש, ככל שהוא אינו יכול להביע את רצונו  ולתקשר כתוצאה מלקות פיזית  או מנטלית.  

האפשרויות  השונות: 

  • הנחיות רפואיות מקדימות: החוק  מאפשר לכל אדם גם כשהוא בחזקת בריא, להותיר הנחיות בכתב, ואלו מופקדות במשרד הבריאות, ולאחר הפקדתן מוטמעות במערכת כך שבעת הצורך יוכל הצוות  הרפואי המטפל לפעול בהתאם לאותן הנחיות הן לגבי מהות הטיפול, והן אם במידה ולא ירצה  אותו אדם לקבלו ובכך יוארכו חייו באופן מלאכותי, כדוגמת הנשמה ו\ או הזנה מלאכותית, טיפול אונקולוגי, החייאה וכיוצא בזה.
    וזאת, ככל והוא יאובחן כחולה הנוטה למות הנמצא במצב בה הוא אינו יכול לקבל החלטות בן אם מבחינה מנטלית או פיזית גרידא.
    במילים יותר פשוטות, ההנחיות האלו מקדשות את האוטונומיה של האדם על הדרך בה הוא בוחר לסיים את חייו, או לחילופין גם להאריך את חייו במידה והוא יהיה מעוניין בכך, גם אם זה יהיה בניגוד לחוות דעת הצוות הרפואי כי למהלך אין כל הצדקה.
    בשני התסריטים הללו, נדרש מהצוות הרפואי המטפל כיבוד רצונו של האדם המעוניין בכך וזאת
    במסגרת המגבלות הקבועות בחוק, ולאחר שהוכח מעבר לכל ספק סביר, שזהו רצונו הבלעדי של אותו אדם ואין מעורבים בו שיקולים זרים כאלו ואחרים או רצונם של בני המשפחה. 
  • אופן הביצוע והאלמנטים הנדרשים:  כל  אדם  מעל  גיל 17 שלא הוכרז  כפסול דין, והינו  מסוגל  להביע א רצונו  באופן חופשי, חזקה שהוא בעל כשירות לקבל החלטות  לגבי אופן  הטיפול הרפואי שיקבעו את גורלו.
  •  מידע מגורם  סמכות רפואי: רק לאחר  שנותן ההנחיות קיבל מאחות מוסמכת או רופא מידע שיפרט בפניו את כל ההשלכות הנלוות להנחיות שהוא נותן, אלו יכולות להינתן כשבטופס גם מצוינים שם הסמכות רפואית שכאמור נותן ההנחיות נעזר בה, וקיבל הדרכה מקיפה ממנו\ה. בנקודה זו נדגיש כי אם אותו אדם ממנה כבר עוטה תחת ההגדרה של חולה הנוטה למות, על המידע הרלוונטי להימסר רק על ידי רופא מומחה ואין כאן הסתפקות באחות  מוסמכת 
  • חתימה בנוכחות שני עדים:  נותן ההנחיות יחתום בחתימת ידו על גבי הטופס בפני שני עדים 
    (על אלו להיות  נוכחים במעמד החתימה).
    העדים אינם יכולים להימנות על אלו מבין שיש להם אינטרס כלכלי או אחר בנותן ההנחיות, כדוגמת בני משפחה, וגם אם לצורך העניין מונה  גם מיופה כוח, זה אינו יכול להיות עד.
    יחד עם זאת, ככל שנכחו במעמד החתימה אותו רופא או אחות שנתנו את ההסברים אין מניעה שאלו יהיו עדים. 
  • מתן ייפוי כוח - מיוחד לאדם אחר: דרך נוספת היא מינוי מיופה כוח שיצטרך לקבל את ההחלטות הנדרשות של אותו ממנה בהתאם להנחיות אותן הוא  בוחר להשאיר.

אופן הביצוע והאלמנטים הנדרשים:  גם כאן כל אדם מעל גיל 17 שלא הוכרז כפסול דין והינו מסוגל להביע את רצונו באופן חופשי חזקה שהוא בעל כשירות לקבל החלטות לגבי אופן הטיפול הרפואי שיקבעו את גורלו. יכול למנות מיופה כוח, אך זה האחרון אותו מתכוונים למנות חייב  להסכים לכך, אי אפשר למנות מישהו בעל כורחו.

ניתן למנות יותר ממיופה כוח אחד, אך גם כאן כל מיופי הכוח צריכים להסכים להתמנות ועל כולם לקבל את ההסברים הנחוצים כאמור לעיל, יתרה מכך יש לכלול בייפוי הכוח הוראות לגבי אופן קבלת החלטות במידה ולא כל מיופי הכוח נמצאים, או שהתגלתה מחלוקת כזו או אחרת לגבי הטיפול הרפואי הנדרש.
נותן ייפוי הכוח נדרש לחתום בחתימת ידו על גבי טופס ייפוי הכוח, בפני שני עדים כשגם כאן נדרשים העדים להיות נוכחים יחד במעמד החתימה, וגם כאן כל  ההגבלות שצוינו לעיל לגבי מתן הנחיות מקדימות שרירות וקיימות.

שילוב של הנחיות רפואיות מקדימות יחד עם החלטה של מיופה כוחעצם  הותרת הנחיות מקדימות אינה סותרת את העובדה שאלו יכולות לדור בכפיפה אחת עם מינוי של מיופה כוח. ובפועל, יש כאן בעצם שני מעגלים של בקרה בכדי להביא למימוש באופן המיטבי את רצונותיו של אותו אדם.

 לסיכום, נאמר כי כיום עומדות לכל אדם באשר הוא מגוון אפשרויות בהן הוא יכול להתוות בצורה בה הוא ייבחר כיצד ובאיזה אופן יטפלו בו במצב בו הוא כבר לא יוכל להביע רצונותיו.
בנקודה זו חשוב מאוד לציין כי מתן הנחיות רפואיות בייפוי כוח מתמשך בו מתמחה הח"מ, אין בהן בכדי להתוות את הטיפול במקרה של הגעה למצב רפואי של חולה הנוטה למות.

הנחיות רפואיות בייפוי כוח מתמשך, חשובות לאין ערוך, אך הן נוגעות בטיפול הרפואי הסטנדרטי כגון אישור לגבי ניתוחים או אופרציות רפואיות כאלו ואחרות כדוגמת מתן דם וכד'. ואין בהן בכדי לתת מענה הרמטי לקיום רצון הממנה ,ככל שיתעורר הצורך בקבלת החלטות הרות גורל.

עורך דין מיכאל נחמן


 למען הסר ספק, אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי והאמור מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.